🎮 פרק 5

קיצורי מקלדת ושליטה בממשק

ממשק הטרמינל של קלוד קוד בנוי לעבודה מהירה בלי עכבר. קיצורי ברירת המחדל, תווי הקידומת ומצבי ההרשאות מאפשרים לעצור פעולה, לנווט בדיאלוגים, לערוך הנחיות ארוכות ולשלוט באישורים בלי לצאת מהזרימה. אפשר גם להחליף קיצור, לבטל קיצור, או להוסיף קיצור חדש בקובץ הגדרות, בלי להפעיל מחדש את התוכנית.

לפי התיעוד הרשמי, נכון לאוקטובר 2026, מריצים /keybindings כדי ליצור או לפתוח את קובץ ההגדרות בנתיב ~/.claude/keybindings.json. השינויים בקובץ מזוהים אוטומטית ונכנסים לתוקף מיד.

קיצורים משתנים לפי מערכת הפעלה, גרסת קלוד קוד וטרמינל. במצב fullscreen, בתוך מציג התמליל, לוחצים ? כדי לראות את הקיצורים הזמינים שם.

חיבור מקשים נכתב עם התו +: מקש ctrl או control, מקש shift, ומקש alt, opt, option או meta (מקש Alt ב-Windows ובלינוקס, ומקש Option ב-macOS). קבוצת cmd, command, super או win (מקש Command ב-macOS, מקש Windows ב-Windows, מקש Super בלינוקס) מזוהה רק בטרמינלים שמדווחים על מקש Super (כמו טרמינלים שתומכים בפרוטוקול המקלדת של Kitty או במצב modifyOtherKeys של xterm). רוב הטרמינלים אינם שולחים אותו, ולכן מומלץ להשתמש ב-ctrl או ב-meta עבור קיצורים שרוצים שיעבדו בכל מקום.

ב-macOS קיצורי Option/Alt (למשל Alt+B, Alt+F, Alt+D, Alt+Y, Alt+P) דורשים להגדיר את Option כ-Meta בהגדרות הטרמינל. לפי התיעוד הרשמי ההגדרה היא לפי טרמינל. הקיצור Option+T (חשיבה מורחבת) עובד ב-macOS בלי ההגדרה הזו.

שמות מקשים אינם תלויי רישיות בקובץ ההגדרות, ולכן K זהה ל-k, ו-ctrl+K זהה ל-ctrl+k. כדי לשייך Shift ואות, כותבים shift+k. כותבים שמות מקשים של קיצורי Ctrl באותיות לטיניות גם כאשר פריסת המקלדת הפעילה מקלידה תווים אחרים. בטרמינלים שמשתמשים בפרוטוקול המקלדת של Kitty (כמו Ghostty, Kitty, WezTerm ו-iTerm2), בפריסה לא לטינית (כמו קירילית), קלוד קוד מתאים קיצורי Ctrl לפי המיקום הפיזי של המקש בפריסת ארה"ב (למשל Ctrl והמקש הפיזי W מפעילים ctrl+w). בטרמינל שלא מדווח על מיקום, ההתאמה היא למה שהטרמינל שולח: קוד בקרה של ASCII מפעיל את הקיצור הלטיני, ואילו מקש שמגיע כתו קירילי אינו תואם לשום קיצור. בפריסות שמשנות סדר של אותיות לטיניות (כמו AZERTY), קלוד קוד מתאים את האות שהמקש מקליד (Ctrl עם המקש שמסומן בו A מפעיל ctrl+a).

מקשים מיוחדים בקובץ: escape או esc, enter או return, tab, space, up, down, left, right, pageup, pagedown, home, end, backspace, delete, וגם wheelup ו-wheeldown לגלגל העכבר.

#התאמה אישית של קיצורים

קובץ הקיצורים הוא אובייקט JSON עם מערך bindings. כל בלוק שייך להקשר ממשק אחד, וממפה רצף מקשים לפעולה בפורמט namespace:action. ערך null מבטל קיצור קיים.

הדוגמה הבאה, מתוך התיעוד הרשמי, משייכת Ctrl+E לפתיחת עורך חיצוני בהקשר Chat, ומבטלת את Ctrl+S:

{
  "$schema": "https://www.schemastore.org/claude-code-keybindings.json",
  "$docs": "https://code.claude.com/docs/en/keybindings",
  "bindings": [
    {
      "context": "Chat",
      "bindings": {
        "ctrl+e": "chat:externalEditor",
        "ctrl+s": null
      }
    }
  ]
}

בהקשר Chat אפשר גם לשייך מקש להרצת פקודה. אין לזה קיצור ברירת מחדל. הפעולה נכתבת command:<name> ומריצה את /<name>. למשל, "meta+g": "command:compact" בבלוק Chat מריץ את /compact בלחיצה על Meta+G.

הקישור תקף רק בהקשר שבו הוגדר. קיצור ב-Chat לא יעבוד בדיאלוג אישור, בחיפוש היסטוריה או במציג תמליל. ההקשרים הזמינים כוללים: Global, Chat, Autocomplete, Settings, Confirmation, Tabs, Help, Transcript, HistorySearch, Task, ThemePicker, Attachments, Footer, MessageSelector, DiffDialog, DiffPanel, ModelPicker, EffortSlider, Select, Plugin, AbovePrompt, AbovePromptInput, AbovePromptSelect, Pane, PaneField, Agents, Scroll. לפי התיעוד הרשמי, לפני גרסה v2.1.205 היה קיים גם הקשר Doctor ופעולה doctor:fix עבור מסך האבחון /doctor.

הקשרים ופעולות ייעודיות:

• AbovePrompt, AbovePromptInput ו-AbovePromptSelect: הפס שמעל ההנחיה, הרצועה המשותפת שבה mods מציירים כפתורים, שדות קלט ותפריטי בחירה. AbovePrompt פעיל כשלפס, או לכפתור בו, יש פוקוס מקלדת. AbovePromptInput פעיל כששדה קלט בפס או בחלונית של mod בפוקוס. AbovePromptSelect פעיל כשתפריט בחירה בפס או בחלונית של mod בפוקוס. abovePrompt:toggle ו-abovePrompt:focus חלים בהקשר Chat. שאר הפעולות חלות בהקשר של מה שיש לו פוקוס בפס או בחלונית.

בהקשר AbovePrompt, ימינה ושמאלה מפעילים גם את abovePrompt:next ו-abovePrompt:previous, ורווח מפעיל גם את abovePrompt:press. הקשר AbovePrompt קושר גם את Up, Down, PageUp, PageDown, Home ו-End לפעולות הגלילה של חלונית, מ-pane:scrollUp עד pane:bottom. כדי לשנות אחד מהמקשים האלה רק לפס, קושרים את פעולת הגלילה בבלוק AbovePrompt.

• Pane ו-PaneField: חלוניות שמוצגות על ידי mod. ההקשר Pane פעיל כשלחלונית של mod יש פוקוס מקלדת, וההקשר PaneField פעיל כששדה קלט או תפריט בחירה בתוך חלונית ה-mod נמצא בפוקוס. גלילה, שינוי גודל וסגירה חלים בהקשר Pane. pane:close חל גם ב-PaneField, כדי שהסגירה תעבוד כששדה של החלונית בפוקוס. pane:next ו-pane:previous חלים בהקשר Global כשפתוחה יותר מחלונית אחת, ואינם משויכים כברירת מחדל.

הקשר Pane קושר גם את Tab, Shift+Tab, Enter ו-Escape לאותן פעולות פס כמו הפס שמעל ההנחיה. שדות הקלט ותפריטי הבחירה של חלונית משתמשים בהקשרים AbovePromptInput ו-AbovePromptSelect.

• EffortSlider: סליידר רמת המאמץ שנפתח באמצעות /effort ללא ארגומנטים. המקש s מפעיל את הפעולה effortSlider:thisSessionOnly להחלת רמת המאמץ על הסשן הנוכחי בלבד (דורש גרסה v2.1.257 ומעלה). המקשים Enter ו-Escape אינם ניתנים לשינוי. מגרסה v2.1.284 אפשר לשנות את Left ו-Right באמצעות effortSlider:decreaseEffort ו-effortSlider:increaseEffort, ואת Tab באמצעות effortSlider:toggleUltracode. הפעולה מפעילה או מכבה את ultracode לסשן כשהסליידר מציע את האפשרות.
• Agents: תצוגת סוכנים (claude agents, דורש גרסה v2.1.257 ומעלה). הקיצורים בהקשר זה מופעלים בהקשה בודדת (ולא באקורדים), ועוקפים קיצורים מקבילים ב-Chat או Global: המקש Ctrl+S מחליף קיבוץ סשנים (agents:switchView) במקום chat:stash, והמקש Ctrl+T נועץ או משחרר נעיצה של סשן (agents:togglePin). מגרסה v2.1.288 נוספות פעולות: Ctrl+F מחפש סשנים לפי שם, עם המסנן n: (agents:find), Ctrl+R משנה את שם הסשן הנבחר (agents:rename), Ctrl+Up או Meta+Up קופצים לכותרת הקבוצה הקודמת (agents:previousGroup), ו-Ctrl+Down או Meta+Down קופצים לכותרת הקבוצה הבאה (agents:nextGroup). קלט השיגור (dispatch input) פועל לפי קיצורי מקש בודד של chat:externalEditor (כמו Ctrl+G כברירת מחדל). זה אינו פעולת Agents. אקורדים כמו Ctrl+X Ctrl+E אינם פועלים שם.
• ModelPicker: בורר מודלים. המקש s מפעיל את הפעולה modelPicker:thisSessionOnly להחלת המודל לסשן הנוכחי בלבד. החצים ← ו-→ מפעילים modelPicker:decreaseEffort ו-modelPicker:increaseEffort.
• DiffPanel: חלונית ה-diff שנפתחת ברינדור fullscreen באמצעות /diff, לצד השיחה. היא נשארת פתוחה ומתעדכנת בזמן העבודה. ה-mod המובנה cc-plugin-diff מציג את החלונית ומטפל בפעולות app:cycleDiffBase, app:diffFileListUp ו-app:diffFileListDown. כדי שהחלונית תיפתח צריך רינדור fullscreen, מאגר git, טרמינל ברוחב 110 עמודות לפחות, וקלוד קוד מגרסה v2.1.287 ומעלה. החלונית נפתחת מעצמה ברגע שקלוד מתחיל לערוך קבצים, אם הטרמינל ברוחב 144 עמודות לפחות. אחרי שפתחתם אותה בעצמכם עם /diff, סשנים מאוחרים יותר פותחים אותה ברגע שקלוד עורך קובץ, בכל טרמינל רחב מספיק. סגירה משאירה אותה סגורה, בסשן הזה ובסשנים הבאים, עד שמריצים שוב /diff. סוגרים עם /diff נוסף או בלחיצה על ✕ בכותרת.

החלונית מציגה את הקבצים שהשתנו עם מספר השורות שנוספו והוסרו, ואת ה-diff של כל קובץ מתחת לרשימה. קלוד קוד מרענן אותה בכל פעם שקלוד עורך קובץ או מריץ פקודת מעטפת. בזמן merge, rebase, cherry-pick או revert שעדיין לא הסתיימו, החלונית ממשיכה להציג את השינויים האחרונים שקראה מ-git, כדי שלא תתמלא בשינויים הנכנסים של הפעולה. היא מתעדכנת ברענון הראשון אחרי שהפעולה מסתיימת, למשל כשקלוד עורך קובץ בפעם הבאה. לחיצה על שורה קופצת לקובץ. גלגל העכבר גולל את החלונית. כשרשימת הקבצים ארוכה מהתצוגה, גוללים אותה עם Alt+Up ו-Alt+Down, או Ctrl+Up ו-Ctrl+Down. ברירות המחדל של הפעולות הן Ctrl+Up ו-Meta+Up עבור app:diffFileListUp, ו-Ctrl+Down ו-Meta+Down עבור app:diffFileListDown.

לחיצה על ask, מימין לשם הקובץ מעל ה-diff שלו, מצרפת את ה-diff של הקובץ להנחיה הבאה. הכפתור מציג asked ✓ עד ששולחים את ההנחיה. לחיצה על קובץ שני מחליפה את הראשון. בורר source בכותרת מופיע אחרי שקלוד ערך קבצים: בוחרים סיבוב עם Up ו-Down ולוחצים Enter. הסיבובים מסומנים T1, T2 וכן הלאה. תצוגת סיבוב מציגה רק את העריכות של הסיבוב הזה. Current מחזיר לתצוגת עץ העבודה. הרשימה מדלגת על קובצי בדיקה וקבצים שנוצרו, ומקפלת שינויים מלפני הסשן לשורה אחת בתחתית. לחיצה על שורת הספירה פורסת אותה.

Ctrl+X B (app:cycleDiffBase, הקשר DiffPanel כשהחלונית פתוחה) עובר בין שינויי הסשן, השינויים שלא נכנסו ל-commit כרשימה אחת, וכל מה שהשתנה מאז שהענף התפצל מענף ברירת המחדל. קלוד קוד זוכר את הבחירה לכל מאגר. פעולות גלובליות נלוות: app:diffFileListUp ו-app:diffFileListDown. שלוש פעולות גלובליות מגיעות רק לחלונית הקודמת של קלוד קוד (שנפתחת אחרי שמכבים את cc-plugin-diff ב-/plugin) ואינן משויכות כברירת מחדל: app:toggleReplTab פותחת או סוגרת את חלונית ה-diff, app:toggleDiffNoiseFilter מציגה או מסתירה קובצי בדיקה וקבצים שנוצרו, ו-app:toggleDiffPreSession פורסת או מקפלת שינויים מלפני הסשן.

בשינויים ש-/diff קורא מ-git, submodule מופיע כרשומה אחת, ורק כשה-commit שאליו הוא מצביע משתנה. עריכות לקבצים בתוך ה-submodule אינן מופיעות שם. החלונית והדיאלוג מציעים גם תצוגת עריכות של כל סיבוב אחרי שקלוד ערך קבצים. התצוגות האלה מגיעות מעריכות הקבצים של קלוד ולא מ-git, ולכן שינוי שקלוד עושה דרך פקודת מעטפת מופיע רק תחת Current.

ברינדור הקלאסי, /diff פותח דיאלוג מעל ההנחיה, גם הוא מ-cc-plugin-diff, וסוגרים אותו בסיום הקריאה. הוא משווה מול HEAD, או מול מה שנבחר לאחרונה בחלונית ה-diff עבור המאגר הזה. אחרי שקלוד ערך קבצים מופיע בורר source עם תצוגת סיבוב (T1, T2 וכן הלאה) לכל הנחיה שהובילה לעריכת קבצים. תצוגת סיבוב מציגה רק את העריכות של הסיבוב הזה, ו-Current חוזר לעץ העבודה. המקשים בדיאלוג הזה: Up ו-Down בוחרים קובץ. Enter פותח את ה-diff, וגוללים אותו עם Up ו-Down או עם PageUp ו-PageDown. Escape חוזר מה-diff של קובץ אל הרשימה, או סוגר את הדיאלוג מתוך הרשימה. Tab עובר לבורר source, ובוחרים Current או תצוגת סיבוב עם Up ו-Down ואז Enter. בתוך diff של קובץ, Tab עובר לכפתור ask, ו-Enter מצרף את ה-diff להנחיה הבאה.

• DiffDialog: פעולות אלו מגיעות רק למציג ה-diff המוקדם יותר, שנפתח על ידי /diff מחוץ לרינדור fullscreen לאחר שמכבים את ה-mod המובנה cc-plugin-diff ב-/plugin. כשה-mod מופעל, /diff פותח את דיאלוג ה-diff של ה-mod שתואר למעלה. קובץ keybindings.json שמציין פעולות אלו נטען בלי שגיאות בכל מקרה. Escape (diff:dismiss) סוגר את המציג. מתצוגת הפירוט הוא חוזר לרשימת הקבצים. שמאלה וימינה מחליפים מקור (diff:previousSource / diff:nextSource). ברשימת הקבצים Up ו-K עוברים לקובץ הקודם, ו-Down ו-J לקובץ הבא (diff:previousFile / diff:nextFile). בתצוגת הפירוט אותם מקשים גוללים שורה אחת. diff:back אינה משויכת. Escape מבצע חזרה דרך diff:dismiss. ברירת המחדל הקודמת של Left בתצוגת הפירוט הוסרה בגרסה v2.1.203. רשימת הקבצים מגיבה גם לפעולות Select ולקישורי Select: select:previous ו-select:next עוברים בין קבצים, ו-Enter פותח את ה-diff של הקובץ דרך select:accept. כדי לשנות מקש כזה רק לרשימת הקבצים, קושרים את פעולת Select בבלוק DiffDialog. לפני גרסה v2.1.283 הרשימה התעלמה מקישורי Select, ו-Enter פתח את ה-diff דרך diff:viewDetails. קישור ל-diff:viewDetails ממשיך לפעול ברשימה כ-select:accept. תצוגת הפירוט קושרת גם מקשי דפדוף אל פעולות scroll. הקישורים האלה חלק מהקשר DiffDialog וחלים רק בתצוגת הפירוט. ברירות המחדל של הקשר Scroll נשארות כפי שהן.

• Confirmation: דיאלוגי אישור והרשאות. ברירת המחדל לאישור היא Enter (confirm:yes) ולדחייה היא Escape (confirm:no). דיאלוגים משתמשים בפעולות אלו גם כשאינם מציגים שאלה של כן או לא. אם משייכים אות בודדת כמו y או n בהקשר זה, האות תפעל גם בדיאלוגים שאינם מציגים אותה כמקש. דיאלוגים שמציגים בעצמם y ו-n כמקשי בחירה קוראים אותם ישירות ואינם דורשים קיצור. עם הקישור, y ו-n עדיין מוקלדות כאותיות כששדה טקסט בפוקוס. רווח הוא confirm:toggle. Tab הוא confirm:nextField, ובדיאלוג /fast הוא מדליק או מכבה מצב מהיר. confirm:previousField אינה משויכת: קלוד קוד אינו מגיב לפעולה, וקובץ keybindings.json שמציין אותה נשאר תקין. לפי התיעוד הרשמי, לפני גרסה v2.1.280 גם האותיות y ו-n היו משויכות כברירת מחדל ל-confirm:yes ו-confirm:no. אם קובץ keybindings.json נוצר לפני גרסה זו, שתי השורות מופיעות בו ונשארות בתוקף עד למחיקתן. לפני גרסה v2.1.257 פעולה confirm:toggleExplanation, ברירת מחדל Ctrl+E, הציגה הסבר שהמודל יצר לפקודה בהנחיות הרשאה של Bash ושל PowerShell. בהרשאות, permission:toggleDebug אינה משויכת: קלוד קוד אינו מגיב לפעולה, וקובץ keybindings.json שמציין אותה נשאר תקין. ברירת המחדל הקודמת Ctrl+D הוסרה בגרסה v2.1.146 כי היא הסתירה את app:exit. ברוב הדיאלוגים, שתי לחיצות על Ctrl+C או על Ctrl+D סוגרות את הדיאלוג במקום לצאת מקלוד קוד. הרמז אחרי הלחיצה הראשונה אומר אם הלחיצה השנייה סוגרת את הדיאלוג או יוצאת. שני המקשים שמורים. ברוב הנחיות ההרשאה, כש-Yes או No בפוקוס, Tab פותח שדה הערה על האפשרות הזו, ולחיצה נוספת סוגרת את השדה. בנחיית הרשאה לקובץ, Shift+Tab סוגר שדה הערה פתוח, ובלי שדה פתוח בוחר באפשרות שמתירה את הפעולה לשאר הסשן כשהיא מוצעת. Esc בנחיית הרשאה דוחה את הפעולה, כמו No בלי הערה. ב-Windows בלי מצב קלט VT (Node מתחת ל-24.2.0 או מתחת ל-22.17.0, Bun מתחת ל-1.2.23), ברירת המחדל של confirm:cycleMode היא Alt+M. בקובץ הקיצורים זה אותו מקש, Meta+M.

{
  "bindings": [
    {
      "context": "Confirmation",
      "bindings": {
        "y": "confirm:yes",
        "n": "confirm:no"
      }
    }
  ]
}

• Select: תפריטי בחירה ורשימות. ברירות המחדל: select:next הוא Down, J ו-Ctrl+N. select:previous הוא Up, K ו-Ctrl+P. select:accept הוא Enter. select:cancel הוא Escape. select:first הוא Home ו-select:last הוא End. הקיצורים select:pageUp, select:pageDown, select:first ו-select:last חלים בחלוניות רשימה כמו /skills, /mcp ו-/tasks. ברוב הרשימות האחרות (כמו בורר /model), הקישורים של select:first ו-select:last חלים, ואילו PageUp ו-PageDown מדפדפים ללא תלות בקיצורים שהוגדרו. לפי התיעוד הרשמי, לפני גרסה v2.1.280 רשימות אלו התעלמו מ-Home, End ומקיצורי select:first ו-select:last. לפני גרסה v2.1.283 רשימת הכלים של /mcp דפדפה עם PageUp ו-PageDown קבועים, בלי קשר לקיצורים שהוגדרו.
• Footer: ניווט במחווני הפוטר (משימות, צוותים, diff, artifacts). ברירות מחדל: ימינה ושמאלה (footer:next / footer:previous), למעלה ו-Ctrl+P ולמטה ו-Ctrl+N (footer:up / footer:down; למעלה מבטל בחירה בקצה העליון), Enter פותח את הפריט (footer:openSelected), Escape מנקה בחירה (footer:clearSelection). x הוא footer:close: עוצר את הסוכן או את ה-workflow שנבחר, או מסיר את השורה אם הוא כבר לא רץ. footer:dismiss אינה משויכת. קישור מקש לפעולה זו אינו משפיע, וקובץ keybindings.json שמציין אותה נשאר תקין. לפני גרסה v2.1.281, Backspace ו-Delete שויכו לפעולה זו והסירו מהפוטר קישור artifact שנבחר. כשפריט נבחר, Enter פותח אותו גם אם Enter בהקשר Chat שויך ל-chat:queueSubmit או ל-chat:newline. קישורי Chat על מקשים ש-Footer אינו קושר, כמו Shift+Tab ל-chat:cycleMode, ממשיכים לפעול בזמן שהפריט נבחר. כשפריט פוטר נבחר, למשל שורה בחלונית סוכן המשנה שמתחת להנחיה, Esc מנקה את הבחירה במקום לקטוע את קלוד.
• MessageSelector: לרשימת ההודעות בתפריט rewind אין פעולות או קיצורי ברירת מחדל משלה. נעים בה ובוחרים הודעה עם פעולות Select, וקישורי Select חלים שם. כדי לשנות מקש רק לרשימה הזו, קושרים פעולת Select בבלוק MessageSelector. לפני גרסה v2.1.283 הרשימה התעלמה מקישורי Select והיו לה הפעולות messageSelector:up, messageSelector:down, messageSelector:top, messageSelector:bottom ו-messageSelector:select. קישור בשם ישן ממשיך לפעול ברשימה כפעולת Select המקבילה. Home ו-End קופצים לקצוות הרשימה. לפני גרסה v2.1.283, מקשים כמו Shift+K ו-Shift+J עשו זאת כברירת מחדל.

{
  "bindings": [
    {
      "context": "MessageSelector",
      "bindings": {
        "o": "select:accept"
      }
    }
  ]
}

• Transcript: Ctrl+E מחליף הצגת כל התוכן (transcript:toggleShowAll) ברינדור הקלאסי בלבד. ב-fullscreen אין מתג show-all. יציאה מהמציג: q, Ctrl+C או Escape (transcript:exit). מריצים /tui בלי ארגומנט כדי לראות איזה רינדור פעיל. ב-fullscreen יש במציג עוד קיצורים: ? מחליף את לוח עזרת הקיצורים, { ו-} קופצים להנחיית המשתמש הקודמת או הבאה, כמו תנועת פסקה ב-vim, [ כותב את כל השיחה ל-scrollback המקומי של הטרמינל כדי ש-Cmd+F, מצב העתקה של tmux וכלים מקומיים אחרים יוכלו לחפש בה, ו-v כותב את השיחה לקובץ זמני ופותח אותו ב-$VISUAL או ב-$EDITOR.
• HistorySearch: historySearch:next (Ctrl+R), historySearch:accept (Escape או Tab), historySearch:cancel (Ctrl+C) ו-historySearch:execute (Enter) חלים על החיפוש בשורה ברינדור הקלאסי, והוא תמיד מחפש הנחיות מכל הפרויקטים. החיפוש בשורה סורק את כל היסטוריית ההנחיות, מהחדש לישן, ומכווץ כפילויות להופעה החדשה ביותר. מונח החיפוש מודגש בהתאמות. בחיפוש השורה, Backspace על חיפוש ריק מבטל. historySearch:cycleScope (Ctrl+S) פועל רק ב-fullscreen, שם Ctrl+R פותח דיאלוג חיפוש: מקלידים כדי לסנן, Up ו-Down נעים בין התאמות, חלונית תצוגה מקדימה מציגה את תחילת ההתאמה המסומנת, ו-Ctrl+S מחליף טווח בין הסשן הזה, הפרויקט הזה וכל הפרויקטים. Enter או Tab מכניסים את ההתאמה המסומנת לשורת ההנחיה, ו-Escape מבטל. שאר מקשי הדיאלוג קבועים ואינם ניתנים לשינוי. קבלה או ביטול נכנסים לתוקף מיד, גם בזמן שקלוד קוד עדיין טוען את שאר ההיסטוריה. הדיאלוג מחפש בכל הטווח שנבחר, מהחדש לישן, עם כפילויות מכווצות להופעה החדשה ביותר, ומדגיש את מונח החיפוש: ההנחיות האחרונות מופיעות מיד, והתאמות מהנחיות ישנות יותר משלימות כשהטעינה נמשכת.
• Plugin: רווח מחליף בחירת תוסף (plugin:toggle), I מתקין את התוספים שנבחרו (plugin:install), ו-F מסמן מועדף כך שהתוסף ממוין קרוב לראש לשונית Installed (plugin:favorite).
• Settings: / נכנס למצב חיפוש (settings:search). R מנסה שוב לטעון נתוני שימוש אחרי שגיאה (settings:retry). F שולח לסשן את המלצות /usage שקלוד קוד יכול להחיל, כשהפוטר של /usage מציע תיקון (settings:fixUsage, דורש גרסה v2.1.305 ומעלה). Enter או רווח (select:accept) משנים את ההגדרה הנבחרת או פותחים תת תפריט. השינוי חל מיד, ולכן Escape (confirm:no) סוגר את הלוח כשהשינויים כבר שמורים.
• Tabs: Tab ו-Right עוברים ללשונית הבאה (tabs:next). Shift+Tab ו-Left עוברים ללשונית הקודמת (tabs:previous). בדיאלוג עם לשוניות, המקשים מחליפים לשונית כששורת הלשוניות בפוקוס. בחלק מהדיאלוגים (כמו /help ו-/sandbox), מקשי החלפת הלשוניות פועלים גם מתוך תוכן הלשונית. Up ו-Down מעבירים פוקוס בין שורת הלשוניות לתוכן הלשונית, ורשימה בתוכן מגיבה למקשים רק כשיש לה פוקוס.
• Attachments: ימינה ושמאלה עוברים לקובץ המצורף הבא או הקודם (attachments:next / attachments:previous). Backspace או Delete מסירים קובץ מצורף שנבחר (attachments:remove). Down או Escape יוצאים מניווט הקבצים המצורפים (attachments:exit).
• Scroll: גלילה ובחירת טקסט ב-fullscreen. גלגל העכבר מפעיל scroll:lineUp (wheelup) ו-scroll:lineDown (wheeldown). PageUp ו-PageDown גוללים חצי גובה תצוגה. Ctrl+Home קופץ לתחילת השיחה (scroll:top). Ctrl+End קופץ להודעה האחרונה ומפעיל מחדש מעקב אוטומטי (scroll:bottom). scroll:halfPageUp ו-scroll:halfPageDown אינם משויכים ופועלים כמו scroll:pageUp ו-scroll:pageDown, למיפוי בסגנון vi. scroll:fullPageUp ו-scroll:fullPageDown אינם משויכים. העתקה: Ctrl+Shift+C או Cmd+C (selection:copy). הרחבת בחירה: Shift+Left (selection:extendLeft), Shift+Right (selection:extendRight), Shift+Up (selection:extendUp), Shift+Down (selection:extendDown), Shift+Home (selection:extendLineStart), Shift+End (selection:extendLineEnd). Shift+Up ו-Shift+Down גוללים את התצוגה כשהבחירה מגיעה לקצה. selection:clear אינה משויכת ודורשת גרסה v2.1.234 ומעלה.
• הכתבה קולית: כשהיא פעילה, רווח בהקשר Chat הוא voice:pushToTalk. מחזיקים כדי להקליט, או מריצים /voice tap למצב הקשה שמחליפה הקלטה. את מקש ההכתבה אפשר לשייך מחדש.

ביטול קיצורי ברירת מחדל ואקורדים: הגדרת פעולה כ-null מבטלת קיצור קיים. הדבר עובד גם עבור אקורדים: רצפי מקשים המופרדים ברווח (כמו ctrl+k ctrl+s). יש ללחוץ על כל מקש באקורד תוך 3 שניות מהמקש הקודם, אחרת קלוד קוד מבטל את האקורד ומציג הודעה קצרה על כך. ביטול כל האקורדים שחולקים קידומת משחרר את הקידומת לשימוש כמקש בודד. אקורד בכל הקשר פעיל שומר את הקידומת שלו תפוסה, ולכן חובה לבטל כל אקורד בהקשר שבו הוא מוגדר.

קלוד קוד משייך כברירת מחדל אקורדים עם הקידומת ctrl+x לפי ההקשרים הבאים:

• Chat: האקורדים ctrl+x ctrl+k, ctrl+x ctrl+e, ctrl+x enter (דורש גרסה v2.1.247 ומעלה), ctrl+x ctrl+a ו-ctrl+x tab (דורשים גרסה v2.1.260 ומעלה), וכן ctrl+x ctrl+s (דורש גרסה v2.1.275 ומעלה). ctrl+x ctrl+a הוא abovePrompt:toggle, ו-ctrl+x tab הוא abovePrompt:focus.
• Task: האקורד ctrl+x ctrl+b.
• DiffPanel: האקורד ctrl+x b (דורש גרסה v2.1.260 ומעלה).
• Pane: האקורדים ctrl+x left, ctrl+x right, ctrl+x up, ctrl+x down, ו-ctrl+x x.
• PaneField: האקורד ctrl+x x.

כדי לשחרר את ctrl+x עצמו כמקש בודד (למשל לשורה חדשה), מבטלים את כולם:

{
  "bindings": [
    {
      "context": "Task",
      "bindings": {
        "ctrl+x ctrl+b": null
      }
    },
    {
      "context": "DiffPanel",
      "bindings": {
        "ctrl+x b": null
      }
    },
    {
      "context": "Pane",
      "bindings": {
        "ctrl+x left": null,
        "ctrl+x right": null,
        "ctrl+x up": null,
        "ctrl+x down": null,
        "ctrl+x x": null
      }
    },
    {
      "context": "PaneField",
      "bindings": {
        "ctrl+x x": null
      }
    },
    {
      "context": "Chat",
      "bindings": {
        "ctrl+x ctrl+k": null,
        "ctrl+x ctrl+e": null,
        "ctrl+x enter": null,
        "ctrl+x ctrl+a": null,
        "ctrl+x ctrl+s": null,
        "ctrl+x tab": null,
        "ctrl+x": "chat:newline"
      }
    }
  ]
}

אם מבטלים רק חלק מהאקורדים בקידומת, לחיצה על הקידומת עדיין תיכנס למצב המתנה לאקורד עבור הקישורים הנותרים.

אימות קובץ הקיצורים: קלוד קוד מאמת את קובץ הקיצורים וכותב אזהרה ליומן הדיבאג על שגיאות פענוח (JSON או מבנה לא תקין), שגיאות כתיב במציינים (כמו ctl+k: החלק שאינו מזוהה מושמט, והקישור חל על המקש שנשאר, בדוגמה הזו k), רווח ליד + במחרוזת מקש (כמו ctrl+ k: קלוד קוד קורא את המחרוזת כאקורד של ctrl+ ואחריו k, אין לחיצה שמתאימה ל-ctrl+ לבד, ולכן הקישור אינו נורה, ומסירים את הרווח), שמות הקשר לא חוקיים, ערכי פעולה שאינם מחרוזת או null, שמות פעולה לא מוכרים (כמו שגיאת כתיב בפעולה רשומה, ובמקרה כזה קלוד קוד מדלג על הקישור ומשאיר את ברירת המחדל של אותו מקש בתוקף), התנגשות עם קיצורים שמורים, וקיצורים כפולים באותו הקשר. כדי לצפות בפרטים, מפעילים את קלוד קוד עם הדגל --debug.

קיצורים שמורים שלא ניתנים לשינוי: לא ניתן לשנות את Ctrl+C (קטיעה או ביטול מובנה בקוד), Ctrl+D (יציאה מובנית בקוד), Ctrl+M (מתקבל תמיד כ-Enter), Ctrl+[ (מתקבל תמיד כ-Escape, בטרמינלים עם פרוטוקול Kitty דורש גרסה v2.1.242 ומעלה), Ctrl+I (מתקבל תמיד כ-Tab), Ctrl+H (שולח בייט Backspace של ASCII, אופן הקריאה ב-Windows תלוי בטרמינל ובמשתנה CLAUDE_CODE_BS_AS_CTRL_BACKSPACE), ו-Caps Lock (אינו מועבר ליישומי טרמינל).

התנגשויות עם מרבבי טרמינל: Ctrl+B: קידומת של tmux (יש ללחוץ פעמיים כדי לשלוח). Ctrl+A: קידומת של GNU screen. Ctrl+Z: השהיית תהליך ב-Unix בחזרה למעטפת (SIGTSTP). חוזרים עם fg.

שדות טקסט: אם מקשרים אות בודדת, ספרה או מקש רווח, עדיין ניתן להקליד אותם בשדה טקסט בתוך דיאלוג או חלונית (למשל בתשובת Other לשאלה שקלוד שואל). כאשר השדה בפוקוס, מקש הניתן להדפסה שנלחץ ללא Ctrl, Alt או Cmd מועבר ישירות לשדה, ואינו מפעיל קיצור שהוגדר. מקשים שאינם מקלידים תו (כגון Enter, Escape, Tab וחצים), מקשים שנלחצים עם Ctrl, Alt או Cmd, והמקש השני באקורד שכבר החל, ממשיכים להפעיל את הקיצורים שלהם. בהנחיה הראשית, קלוד קוד בודק כל מקש מול ההקשרים הפעילים (כמו Chat), ומקליד אותו כתו רק כאשר אין קיצור שתופס אותו.

אינטראקציה עם מצב Vim: מפעילים עריכה בסגנון Vim דרך /config בתפריט Editor mode. קלוד קוד שומר את מצב Vim ואת מיקום הסמן כשמחליפים את מציג התמליל עם Ctrl+O, או כשפותחים וסוגרים חלונית כמו /config. אם יצאתם מההנחיה במצב NORMAL, תחזרו אליו במצב NORMAL, עם הסמן במקום שבו השארתם אותו.

כשמצב Vim מופעל, מצב Vim ומערכת הקיצורים פועלים באופן עצמאי:

• מצב Vim מטפל בקלט ברמת הזנת הטקסט (תנועת סמן, מצבים ותנועות).
• מערכת הקיצורים מטפלת בפעולות ברמת הרכיבים (הצגת משימות, שליחה ועוד).
• מקש Escape במצב Vim עובר ממצב INSERT למצב NORMAL, ואינו מפעיל chat:cancel. גם Ctrl+[ עובר ל-NORMAL מ-INSERT ומ-VISUAL. בטרמינלים עם פרוטוקול Kitty, Ctrl+[ דורש גרסה v2.1.242 ומעלה.
• רוב קיצורי Ctrl עוברים דרך מצב Vim למערכת הקיצורים.
• מקשי Vim אינם ניתנים לשינוי דרך keybindings.json. כדי למפות רצף של שני מקשים במצב INSERT כמו jj ל-Escape, משתמשים בהגדרה vimInsertModeRemaps. כל מפתח הוא בדיוק שני תווים מודפסים ברצף, והיעד הנתמך היחיד הוא "<Esc>". רשומה באורך אחר או עם יעד אחר מתעלמים ממנה. הקלדת התו הראשון מכניסה אותו כרגיל. התו השני בתוך שנייה אחת מוחק את התו הממתין ועובר ל-NORMAL, בלי להשאיר אף אחד מהתווים בקלט. אחרי חלון השנייה, או אם מגיע מקש אחר, שני התווים נשארים כטקסט. קלוד קוד קורא את ההגדרה רק מקובץ הגדרות המשתמש, מדגל --settings, ומהגדרות מנוהלות. רשומות ב-.claude/settings.json או ב-.claude/settings.local.json של פרויקט מתעלמים מהן.

בשורה Other של שאלה שקלוד שואל, Escape אינו מבטל את השאלה מיד כשמצב Vim פעיל. חוץ ממצב קורא מסך, השורה מתחילה ב-INSERT בכל פעם שמעבירים אליה פוקוס. לחיצה על Escape בשורה Other מעבירה ל-NORMAL, או משמיטה פקודת Vim שהוקלדה חלקית, והשאלה נשארת פתוחה. לחיצה נוספת על Escape במצב NORMAL מבטלת את השאלה. לפי התיעוד הרשמי של המצב האינטראקטיבי, נכון לנובמבר 2026, שתי לחיצות על Escape מבטלות את השאלה.

כדי לבטל שאלה בלחיצה אחת במצב Vim, משייכים ב-~/.claude/keybindings.json מקש אחר ל-select:cancel בהקשר Select. זה עובד משורת Other בשאלה שבה בוחרים אפשרות אחת. במצב קורא מסך, או בשאלה שאפשר לבחור בה כמה אפשרויות, המקש המשויך אינו מבטל, ומבטלים עם Escape. בוחרים מקש עם Ctrl או Alt: אות או ספרה בלי מקש כזה נכנסות לשורת Other ואינן מגיעות לקיצור. אחרי השמירה, Ctrl+Q סוגר את השאלה גם ב-INSERT וגם ב-NORMAL.

{
  "bindings": [
    {
      "context": "Select",
      "bindings": {
        "ctrl+q": "select:cancel"
      }
    }
  ]
}

{
  "editorMode": "vim",
  "vimInsertModeRemaps": { "jj": "<Esc>" }
}

• במצב NORMAL של Vim, המקש ? מציג את תפריט העזרה (התנהגות Vim).
• במצב NORMAL של Vim, המקש / פותח חיפוש היסטוריה (זהה ל-Ctrl+R במצב רגיל). שורת החיפוש הריקה מציגה רמז: Esc ואז i ואז / פותחים את תפריט הפקודות.
• במצב NORMAL, אם הסמן בתחילת הקלט או בסופו ואי אפשר לזוז הלאה, j/k ו-↑/↓ מנווטים בהיסטוריית הפקודות. ← על הנחיה ריקה פותח את תצוגת הסוכנים גם מ-NORMAL וגם מ-INSERT.
• מ-NORMAL: i מכניס לפני הסמן, I בתחילת השורה, a אחרי הסמן, A בסוף השורה, o פותח שורה מתחת, O פותח שורה מעל. v מתחיל בחירה לפי תווים, ו-V בחירה לפי שורות.
• במצב NORMAL, s מוחק את התו שמתחת לסמן ונכנס ל-INSERT, ו-S מנקה את השורה ונכנס ל-INSERT. d0, c0 ו-y0 מוחקים, משנים או מעתיקים מהסמן עד תחילת השורה. דורש גרסה v2.1.281 ומעלה. d%, c% ו-y% מוחקים, משנים או מעתיקים מהסמן עד הסוגר ש-% קופץ אליו, כולל הסוגר. דורש גרסה v2.1.301 ומעלה.
• מצב ויזואלי לפי בלוקים עם Ctrl+V אינו נתמך.

במצב NORMAL יש גם את התנועות והאופרטורים הרגילים של Vim. תנועות מרחיבות בחירה ויזואלית, ואופרטורים כמו d, c ו-y פועלים על אובייקטי טקסט.

במצב ויזואלי (v לפי תווים, V לפי שורות) תנועות מרחיבות את הבחירה, והאופרטור פועל עליה ישירות: d או x מוחקים, y מעתיק, c או s משנים, p מחליף את הבחירה בתוכן הרגיסטר, r{char} מחליף כל תו שנבחר, ~ / u / U מחליפים רישיות, > / < מזיחים, J מחבר שורות, o מחליף בין הסמן לעוגן, ואובייקטי טקסט בוחרים אזור. v ו-V מחליפים בין בחירה לפי תווים לבחירה לפי שורות, או יוצאים.

#קיצורי מקלדת מרכזיים

הטבלה מתארת את ברירות המחדל לפי התיעוד הרשמי, נכון לנובמבר 2026. אם שינית את keybindings.json, הפעולה נשארת אותה פעולה, אך המקשים יכולים להשתנות בהתאם.

#קלט מרובה שורות

#קידומות בשורת ההנחיה

מקלידים / כדי לראות את הפקודות הזמינות, או / ואחריו אותיות כדי לסנן. התפריט כולל פקודות מובנות, skills כלולים ושנכתבו על ידי המשתמש, ופקודות מתוספים ומשרתי MCP. לא כל פקודה מובנית מוצגת לכל משתמש, כי חלק תלויות בפלטפורמה או במסלול, וכמה פקודות זמינות מוסתרות מהתפריט בכוונה ורצות כשמקלידים את השם המלא.

השלמת פקודה עובדת גם באמצע הנחיה: מקלידים / אחרי רווח ואז את אותיות תחילת השם, כמו run the tests, then /com. רק פקודות שהשם שלהן מתחיל באותיות האלה מתאימות, ולכן נתיב כמו /tmp/notes.md אינו משאיר רשימה פתוחה. קלוד קוד מריץ פקודה בעצמו רק כשהפקודה פותחת את ההודעה.

ברינדור fullscreen ההתאמות נפתחות כרשימה בלי שורה מסומנת, ולכן Enter עדיין שולח את ההנחיה כפי שהוקלדה. Tab מכניס את ההתאמה העליונה, או שבוחרים שורה בחצים ולוחצים Enter. מחוץ ל-fullscreen שאר ההתאמה העליונה מופיע כטקסט רפאים ליד הסמן, עם ספירה כמו +2 כשיש עוד פקודות. Tab מכניס את ההתאמה היחידה, או פותח את הרשימה כשיש כמה, ואז בוחרים שורה בחצים ולוחצים Enter. בשני הרינדורים, Tab על / חשוף באמצע ההנחיה מציג את כל הפקודות. skill של תוסף מזוהה גם לפי השם החשוף, כך ש-/deploy מוצא skill בשם myplugin:deploy-app, וההכנסה נכתבת כ-/myplugin:deploy-app.

ברינדור fullscreen רשימות הפקודות של / והצעות הקבצים של @ מגיבות גם לעכבר: ריחוף מסמן שורה, ולחיצה מקבלת אותה.

מצב מעטפת עם !:

! npm test
! git status
! ls -la

• מוסיף את הפקודה ואת הפלט להקשר השיחה, ומציג התקדמות ופלט בזמן אמת.
• תומך באותו Ctrl+B להעברה לרקע.
• אינו דורש שקלוד יפרש או יאשר את הפקודה.
• השלמה מהיסטוריה: מקלידים חלק מפקודה ולוחצים Tab כדי להשלים מפקודות ! קודמות בפרויקט הנוכחי.
• השלמת נתיבים חיה בכל הפלטפורמות: אסימון שמכיל /, כמו ./src/ או ~/, פותח רשימה של קבצים ותיקיות תואמים, ו-Tab מקבל. גם ב-Windows משתמשים ב-/. הרשימה נפתחת מ-/, לא מ-\.
• יוצאים עם Escape, Backspace או Ctrl+U על הנחיה ריקה.
• הדבקת טקסט שמתחיל ב-! להנחיה ריקה נכנסת למצב מעטפת, כמו הקלדה של !.
• קלוד מגיב לפלט אוטומטית אחרי שהוא נכנס לתמליל, כך שאפשר להריץ ! npm test ולקבל הסבר על הכשלים בלי הנחיה שנייה. העלות כמו של הנחיה רגילה. כדי להחזיר את ההתנהגות שבה הפלט נוסף להקשר בלי תשובה, מגדירים respondToBashCommands ל-false ב-settings.json.
• אלא אם הסשן הוא אחד מאלה שרשומים תחת מצב sandbox קשיח, פקודות שמקלידים במצב מעטפת רצות מחוץ ל-sandbox גם כשה-sandbox מופעל, כי ה-sandbox חל על הפקודות שקלוד מריץ.

אמוג'י: מקלידים : ואחריו קוד קצר. :heart: מוחלף ברגע שמקלידים את : הסוגר. : ועוד לפחות שני תווים, כמו :hea, פותחים חלון הצעות, ו-Tab או Enter מכניסים את האמוג'י המסומן. הקוד צריך לפתוח את השורה או לבוא אחרי רווח, ולכן : בתוך מילה או כתובת URL אינו פותח הצעות. כדי לכבות, מגדירים emojiCompletionEnabled ל-false ב-settings.json. זה מכבה גם את חלון ההצעות וגם את ההחלפה בתוך השורה.

#פקודות Bash ברקע

אפשר לבקש מקלוד להריץ פקודה ברקע, או ללחוץ Ctrl+B על קריאת Bash רגילה. ב-tmux לוחצים פעמיים. קלוד קוד מריץ את הפקודה באופן אסינכרוני, מחזיר מיד מזהה משימת רקע, ויכול להגיב להנחיות חדשות בזמן שהפקודה ממשיכה.

אם פקודה מגיעה לזמן הקצוב לפני שהיא מסתיימת, קלוד קוד מעביר אותה לרקע במקום לעצור אותה, אלא אם היא מתחילה ב-sleep. כשמשימות רקע כבויות עם CLAUDE_CODE_DISABLE_BACKGROUND_TASKS או בהפעלה ב-bare mode, הפקודה נעצרת בזמן הקצוב. את הזמן הקצוב משנים במשתני הסביבה של זמן הקצוב ל-Bash.

• הפלט נכתב לקובץ, וקלוד יכול לקרוא אותו בכלי Read. לכל משימה יש מזהה משלה.
• ביציאה מקלוד קוד המשימות מנוקות. ב-macOS וב-Linux, עצירה מ-/tasks או ביציאה עוצרת גם תהליכים שהתנתקו ממעטפת המשימה, למשל תהליכים שהתחילו תחת setsid או timeout.
• אם מעבירים את הסשן עצמו לרקע במקום לצאת, משימות הרקע ממשיכות לרוץ בסשן הרקע.
• משימה נעצרת אוטומטית אם הפלט עובר 5GB, עם הסבר ב-stderr.
• ב-macOS וב-Linux, קלוד קוד עוצר משימות רקע כשמערכת ההפעלה מדווחת על לחץ זיכרון קריטי, אם הסשן היה ללא פעילות לפחות 30 דקות ואין סיבוב או סוכן משנה שרץ. יומן הדיבאג מסביר למה המשימות נעצרו, או למה אירוע הלחץ השאיר אותן רצות. CLAUDE_CODE_DISABLE_BG_SHELL_PRESSURE_REAP=1 מכבה את העצירה הזו.
• בסשן מקומי מהטרמינל, מאפליקציית הדסקטופ או מהרחבת VS Code אין מגבלת זמן. בסשן שרץ בלי השגחה, כמו הרצת -p או סשן ענן, קלוד קוד עוצר פקודת רקע במגבלת הזמן שלה.
• פקודת רקע שסוכן משנה בחזית התחיל מסתיימת כשהריצה של אותו סוכן משנה מסתיימת, בין אם הסתיימה, נכשלה או נקטעה.

כדי לכבות את פקודות הרקע מגדירים CLAUDE_CODE_DISABLE_BACKGROUND_TASKS=1. כשהמשתנה מוגדר, אובד גם הקיצור Ctrl+B ויכולות רקע אחרות, למשל הרצת skills ברקע. הפעלה ב-bare mode עושה אותו דבר. פקודות רקע נפוצות: כלי בנייה (webpack, vite, make), מנהלי חבילות (npm, yarn, pnpm), מריצי בדיקות (jest, pytest), שרתי פיתוח, ותהליכים ארוכים כמו docker ו-terraform.

#תור הודעות

מקלידים הודעה ולוחצים Enter בזמן שקלוד עובד. קלוד קוד מכניס את ההודעה לתור במקום לקטוע את הסיבוב, ומציג את הרשומות שבתור בשיחה עד שהוא שולח אותן. אפשר להכניס לתור גם פקודות ! ורוב הפקודות, חוץ מפקודות שקלוד קוד מריץ ברגע השליחה, כמו /status. הודעות שנשלחו והודעות שבתור מוצגות באפור עד שקלוד מתחיל להגיב להן.

אם ההודעה בתור כוללת בחירה מצורפת מ-IDE מחובר, נשמרת הבחירה שהייתה בלחיצת Enter, בלי קשר למה שנבחר אחר כך.

מתי רשומה בתור מגיעה לקלוד:

• הודעות: אם קלוד באמצע קריאות כלים, קלוד קוד מעביר את ההודעה ברגע שהקריאות מסתיימות, באותו סיבוב. אם הסיבוב נגמר ועדיין יש הודעות בתור, הן יוצאות בלי לחיצה נוספת, לפי סדר ההקלדה.
• פקודות ופקודות מעטפת: קלוד קוד מחזיק אותן עד סוף הסיבוב, ואז מריץ אותן אחת אחת, לפי סדר התור.

Ctrl+Enter שולח את מה שבתור בלי לחכות. ההודעות שבתור יוצאות מיד, והטיוטה נכנסת לתור מאחוריהן אם הקלדתם אחת. דורש גרסה v2.1.275 ומעלה. אם פקודת ! עומדת בתור לפני ההודעות, הקיצור קוטע את הסיבוב. אחרת:

• פקודות מעטפת, סוכני משנה או עבודה אחרת שאפשר להעביר לרקע: העבודה עוברת לרקע וממשיכה, וקלוד קורא את ההודעות באותו סיבוב.
• קלוד רק כותב תשובה, או מריץ משהו שאי אפשר להעביר לרקע: קלוד קוד קוטע את הסיבוב ושולח את ההודעות אחר כך. לפני גרסה v2.1.281 הקיצור קטע את הסיבוב בשני המקרים.

במצב מעטפת הקיצור רק מכניס את הפקודה לתור. בטרמינל בלי מקשים מורחבים, Ctrl+Enter מגיע כ-Enter רגיל ומכניס את הטיוטה לתור. Ctrl+X Ctrl+S עובד בכל טרמינל. שני המקשים הם קישורי הפעולה chat:sendNow.

Esc קוטע את הסיבוב בלי לשלוח את הטיוטה. קלוד קוד שומר את מה שבתור ושולח אותו מיד.

העברת הסשן לרקע עם הודעות בתור: אחרי לחיצה על ←, ההודעות שבתור עוברות עם הסשן, וקלוד קורא אותן שם לפי סדר השליחה. פקודות, פקודות מעטפת !, וחלק מההודעות, למשל הודעה עם בחירה מצורפת מ-IDE, אינן עוברות. אם לוחצים ← כשאחת מהן בתור, הסשן נשאר בחזית ומופיעה הודעה שמתחילה ב-Cannot open agents. כדי להעביר לרקע מוציאים את הרשומה מהתור ולוחצים ← שוב:

• פקודות ופקודות !: מחכים שהן ירוצו בסוף הסיבוב, או מחזירים אותן לתיבה ומנקים אותה. כל עוד יש בתור משהו אחר, אי אפשר להחזיר פקודות !, ולכן מחכים שהן ירוצו.
• הודעות שאינן עוברות: מחכים עד שקלוד קרא אותן.

כדי להחזיר את מה שבתור: Up מהשורה הראשונה של תיבת הקלט. קלוד קוד מוציא את ההודעות והפקודות מהתור ושם אותן בתיבה, אחת בכל שורה, לפני טקסט שכבר הוקלד. עורכים ולוחצים Enter כדי להכניס שוב לתור כרשומה אחת, או מנקים את התיבה כדי לוותר. פקודות מעטפת שבתור חוזרות רק כשהתיבה ריקה ואין שום דבר אחר בתור, ואז התיבה עוברת למצב מעטפת. אחרת הן נשארות בתור, מוצגות עם קידומת !, ורצות אחרי סוף הסיבוב.

אם מחזירים טקסט מהתור בזמן ש-← ממתין להעביר את הסשן לרקע, הטקסט נשאר בתיבה וקלוד קוד מבטל את המעבר. אם מחזירים אותו ברגע שהסשן עובר, הטקסט נעלם עם מסך החזית: הוא לא נשלח. כל הודעה שהוחזרה נשמרת כרשומה משלה בהיסטוריית הפקודות. כדי לשחזר אחת, פותחים מחדש את הסשן ולוחצים Up על הנחיה ריקה כשאין שום דבר בתור.

קלוד קוד מריץ חלק מהפקודות מיד עם השליחה, ביניהן /model, /effort ו-/fast. כל אחת משנה הגדרה: המודל, רמת המאמץ, או מצב מהיר.

• /model: אחרי אישור אזהרת המטמון, אם קלוד קוד מציג אותה, השינוי חל על הבקשה הבאה שהוא שולח באותו סיבוב.
• /effort: ההודעה הבאה ששולחים רצה ברמה החדשה. כדי להתחיל אותה בסיבוב שקלוד כבר עובד עליו, מכניסים הודעה לתור בזמן שקלוד מריץ קריאות כלים.
• /fast: קלוד קוד שומר את מצב המהיר שהיה פעיל כשהסיבוב התחיל, ולכן שינוי המהירות חל מהסיבוב הבא. אם המודל הנוכחי אינו תומך במצב מהיר, ההדלקה גם מחליפה מודל, וקלוד קוד משתמש במודל החדש מהבקשה הבאה באותו סיבוב.

#היסטוריית הנחיות

קלוד קוד שומר את ההנחיות שהקלדתם, ו-Up מגיע גם להנחיות מסשנים קודמים של אותו פרויקט:

• ההיסטוריה נשמרת לפי תיקיית עבודה.
• /clear פותח סשן חדש: השליפה מציגה קודם את הנחיות הסשן החדש, ואחריהן הנחיות מסשנים קודמים. השיחה של הסשן הקודם נשמרת ואפשר לחדש אותה.
• שליחת אותה הנחיה פעמיים ברצף נרשמת כרשומת היסטוריה אחת, ולכן Up עובר להנחיה הקודמת השונה.
• שליפה של הנחיה שכללה טקסט שהודבק שולחת שוב את כל התוכן שהודבק. אם התוכן כבר נוקה, קלוד קוד אינו שולח את המחרוזת [Pasted text #N] כמות שהיא.
• הרחבת היסטוריה עם ! כבויה כברירת מחדל.

החזרת טיוטה שנוקתה עם Ctrl+C:

• מיד אחרי הניקוי: Up פעם אחת כל עוד ההנחיה ריקה. דורש גרסה v2.1.288 ומעלה.
• אחרי שליחת הודעה או פקודה: Up חוזר אל הטיוטה. קלוד קוד שומר את עשר הטיוטות שנוקו לאחרונה בסשן הנוכחי, עם הטקסט שהודבק והתמונות, ומוחק אותן ביציאה. דורש גרסה v2.1.292 ומעלה.

חיפוש לאחור עם Ctrl+R, לפי התיעוד הרשמי. ב-fullscreen נפתח דיאלוג: מקלידים כדי לסנן, Up ו-Down נעים בין ההתאמות, וחלונית תצוגה מקדימה מציגה את תחילת ההתאמה המסומנת. Ctrl+S מחליף טווח בין הסשן הזה, הפרויקט הזה וכל הפרויקטים. Enter או Tab מכניסים את ההתאמה לשורת ההנחיה, ו-Escape מבטל. השלבים הבאים מתארים את החיפוש בשורה ברינדור הקלאסי:

1. לוחצים Ctrl+R כדי להתחיל חיפוש לאחור.
2. מקלידים טקסט לחיפוש בהנחיות קודמות. ההתאמה הנוכחית מופיעה בשורת ההנחיה, ומונח החיפוש מודגש בהתאמות.
3. לוחצים Ctrl+R שוב כדי לעבור להתאמות ישנות יותר.
4. החיפוש בשורה תמיד סורק הנחיות מכל הפרויקטים.
5. Tab או Esc מקבלים את ההתאמה וממשיכים לעריכה. Enter מקבל ומריץ מיד.
6. Ctrl+C מבטל ומחזיר את הקלט המקורי. Backspace על חיפוש ריק מבטל.

קבלה או ביטול נכנסים לתוקף מיד, גם בזמן שקלוד קוד עדיין טוען את ההיסטוריה.

#עריכת טקסט בשורה

קיצורי העריכה בשורת ההנחיה הם בסגנון readline. חוץ מ-Ctrl+_ ו-Ctrl+Shift+-, שממופים ל-chat:undo, אין להם פעולות בקובץ הקיצורים, ולכן אי אפשר למפות אותם מחדש.

Alt+B, Alt+F, Alt+D, Option+Delete ו-Ctrl+Backspace מתייחסים למילה כרצף אותיות וספרות, ולכן _, . ו-/ מפרידים מילים. עם src/utils/foo.ts בהנחיה, לחיצות חוזרות על Alt+B עוצרות בתחילת ts, foo, utils ו-src. Ctrl+W מתעלם מפיסוק ומוחק עד הרווח הקודם, ולכן לחיצה אחת מוחקת את כל src/utils/foo.ts. בטקסט בלי רווחים, כמו סינית או יפנית, קיצורי המילה עדיין זזים או מוחקים מילה אחת בכל פעם. לפי התיעוד הרשמי, מוסכמות readline האלה חלות מגרסה v2.1.261. ההגדרה keybindingFlavor, שהפעילה אותן בגרסאות קודמות, הוצאה משימוש ואין לה השפעה.

#מעבר בין מודלים וחשיבה

Option+P ב-macOS או Alt+P ב-Windows וב-Linux (chat:modelPicker, כלומר Meta+P) מחליפים מודל בלי למחוק את ההנחיה. Option+O או Alt+O (chat:fastMode, כלומר Meta+O) מדליקים או מכבים מצב מהיר. Option+T או Alt+T (chat:thinkingToggle, כלומר Meta+T) מחליפים את מצב החשיבה המורחבת. במודלים Opus 5.5, Sonnet 5.5, Haiku 4.5 ובמשפחת Fable החשיבה תמיד פעילה, ולכן לקיצור אין השפעה.

#הצעות להנחיה

בפתיחת סשן, קלוד קוד מציג בתיבת ההנחיה דוגמה אפורה. הדוגמה נבחרת מהיסטוריית ה-git של הפרויקט, לפי קבצים שעבדתם עליהם לאחרונה.

אחרי שקלוד עונה, קלוד קוד יכול להציע את ההנחיה הבאה לפי היסטוריית השיחה, למשל שלב המשך בבקשה מרובת חלקים. Tab או חץ ימינה מכניסים את ההצעה לתיבה, ואז Enter שולח. התחלת הקלדה מסירה את ההצעה.

כל הצעה כזו נוצרת בבקשת רקע קצרה לאותו מודל של הסשן, ונכללת במגבלות המסלול או בעלות ה-API. הבקשה משתמשת במטמון ההנחיה של השיחה, ולכן רובה קריאות מטמון ועוד מעט טוקני פלט.

במצב אינטראקטיבי ההצעות כבויות כברירת מחדל, ומתג Prompt suggestions ב-/config מוסתר בסשן שאינו מושך דגלי יכולת (למשל ספק צד שלישי או שער של אפליקציות Claude) ובסשן הראשון אחרי התקנה או שדרוג, כל עוד הדגלים עדיין לא הגיעו.

קלוד קוד גם מדלג על הצעות בודדות במקרים האלה:

• מטמון ההנחיה קר, כדי לחסוך עלות.
• אחרי הסיבוב הראשון בשיחה, בחלק מהסשנים.
• התשובה הקודמת הסתיימה בשגיאה.
• בזמן מצב plan.
• החשבון קרוב למגבלת השימוש או הגיע אליה. כדי להשאיר הצעות עד המגבלה עצמה, מגדירים CLAUDE_CODE_ENABLE_PROMPT_SUGGESTION=true. לפני גרסה v2.1.238 קלוד קוד דילג עליהן ליד המגבלה גם כשהמשתנה היה true.
• בצוות סוכנים, בסשנים של חברי הצוות כברירת מחדל. סשן המוביל מציג הצעות.

ההודעה Showing fewer prompt suggestions · use one to bring them back אומרת שקלוד קוד מציג הצעות בתדירות נמוכה יותר כי השארתם הרבה הצעות ברצף בלי להשתמש בהן. כדי לחזור לתדירות הרגילה משתמשים בהצעה, או מגדירים CLAUDE_CODE_ENABLE_PROMPT_SUGGESTION=true.

במצב print קלוד קוד אינו מייצר הצעות כברירת מחדל. מעבירים --prompt-suggestions יחד עם -p "<prompt>" --output-format stream-json --verbose כדי לקבל הודעת prompt_suggestion אחרי כל סיבוב שמייצר הצעה. גם שם המחולל מדלג על שיחות קצרות מאוד ועל מטמון קר, ולכן שאילתת -p קצרה אחת יכולה לא להחזיר כלום.

כיבוי מלא, בכל אחת מהדרכים:

• מכבים את Prompt suggestions ב-/config.
• מגדירים promptSuggestionEnabled ל-false בקובץ ההגדרות.
• מגדירים CLAUDE_CODE_ENABLE_PROMPT_SUGGESTION=false. משתנה הסביבה גובר על ההגדרה.

export CLAUDE_CODE_ENABLE_PROMPT_SUGGESTION=false

כדי לכבות בארגון, מגדירים promptSuggestionEnabled ל-false בהגדרות מנוהלות, וגם CLAUDE_CODE_ENABLE_PROMPT_SUGGESTION ל-false תחת מפתח env המנוהל, כדי שמשתנה סביבה אישי לא ידליק את ההצעות מחדש.

#הערות כדאי שתדע

You should know מחפש דבר אחד שכדאי לדעת ואולי פספסתם, למשל פשרה שקלוד בחר בלי לציין אותה, או תוצאה שעלולה להיות לא במקום. כשהוא מוצא משהו, מופיעה הערה קצרה מעל תיבת ההנחיה:

✦ Heads up · There was a change to how folder sharing starts in June, which may have bumped usage metrics artificially.
  1: Learn more   2: Knew this already   0: Dismiss

זה אחד ה-mods המובנים של קלוד קוד, והוא כבוי כברירת מחדל. דורש גרסה v2.1.287 ומעלה.

כשה-mod דולק, סוכן צד קורא מחדש את השיחה מדי פעם, בזמן שקלוד מתקדם במשימה ארוכה. זו בקשה נפרדת לאותו מודל, בלי כלים: הסוכן אינו קורא קבצים, אינו מריץ פקודות, ואינו משנה את מה שקלוד עושה.

אם ה-mod זמין לארגון, /plugin מציג אותו בחיבור ישיר ל-API של קלוד, עם חשבון claude.ai או עם מפתח Console. הוא אינו מופיע בחיבור דרך שער LLM, דרך שער של אפליקציות Claude, או כשהמפתח מגיע מ-apiKeyHelper. גם בחיבור ישיר, הסשנים האלה אינם מציגים אותו:

• סשן שאינו מושך את דגלי היכולת שה-mod תלוי בהם, למשל כש-DISABLE_TELEMETRY מוגדר.
• הסשן הראשון אחרי התקנה או שדרוג, כל עוד הדגלים עדיין לא הגיעו.

הדלקה מתוך ההנחיה:

/plugin enable cc-plugin-you-should-know@builtin

כש-/plugin אינו מציג את ה-mod, הפקודה עונה Plugin "cc-plugin-you-should-know@builtin" is not installed in this project.

#עלות הבדיקות

הבדיקות הן בקשות רקע לאותו מודל של הסשן, והן נספרות במגבלות המסלול או בעלות ה-API. כל בדיקה שולחת את מה שכבר בהקשר של קלוד, כלומר השיחה עד כה עם תוצאות הכלים, ואחר כך את הוראות ה-mod ואת הטקסט של ההערות האחרונות. חלק השיחה נקרא ממטמון ההנחיה של הסשן, באותם תנאים כמו הבקשה הבאה של קלוד. ההוראות, כמה אלפי טוקנים, ותשובת סוכן הצד מחויבות במלואן בכל בדיקה.

כדי לראות את הבדיקות ביומן, מגדירים CLAUDE_CODE_YOU_SHOULD_KNOW_DEBUG=1 במעטפת לפני שמפעילים את קלוד קוד.

#מענה להערה

מקלידים את ספרת הבחירה לבדה בתיבת הנחיה ריקה.

להסבר של Learn more יש בחירות משלו:

הסוכן הראשי רואה הערה רק אחרי ששולחים אותה עם Chat in main session.

קלוד קוד שומר את ההערות האחרונות ואת הנושאים שסומנו כידועים בקובץ שהשם שלו מתחיל ב-cc-plugin-you-should-know, תחת ~/.claude/plugins/store/. כל בדיקה, בסשן הזה ובסשנים הבאים, מעבירה אותם לסוכן הצד כנושאים שלא לחזור עליהם. הקובץ נמחק אחרי שעברו cleanupPeriodDays בלי שסשן קרא אותו או כתב אליו. כדי לנקות מוקדם יותר, מוחקים את הקובץ כשאין סשן רץ.

כיבוי, באחת מהדרכים:

• בהנחיה: /plugin disable cc-plugin-you-should-know@builtin, או מלשונית Installed ב-/plugin.
• אחרי Dismiss על הערה, בלי לפתוח קודם את Learn more: בוחרים Turn off suggestions בשורה Dismissed.. השורה נעלמת אחרי 20 שניות.

#בדיקת איות בזמן הקלדה

קלוד קוד יכול לסמן קו תחתון מתחת למילים שגויות בתיבת ההנחיה בזמן ההקלדה. הבדיקה חלה רק על הטקסט בתיבה: לא על תשובות של קלוד ולא על קבצים. אין בדיקה כשהתיבה במצב מעטפת, בחיפוש היסטוריה של Ctrl+R, או בהכתבה קולית.

ברירת המחדל כבויה. במצב קורא מסך אין בדיקה. דורש גרסה v2.1.235 ומעלה.

מתקינים aspell, hunspell או ispell ומוודאים שהתוכנית ב-PATH. קלוד קוד מריץ את הראשונה שהוא מוצא, בסדר הזה, בכל פלטפורמה, כולל מעטפת .cmd שמנהל חבילות מתקין ב-Windows. בדיקה: aspell --version, hunspell --version, או ispell -v. שגיאת command not found אומרת שהתוכנית עדיין לא ב-PATH.

ההגדרה spellcheck נקראת מהגדרות המשתמש (למשל ~/.claude/settings.json), מקובץ שמועבר ל---settings, ומהגדרות מנוהלות. קלוד קוד מתעלם ממנה ב-.claude/settings.json וב-.claude/settings.local.json של פרויקט. אם יותר ממקום אחד מגדיר spellcheck, נבחר מקום אחד בלבד: קודם הגדרות מנוהלות, אחר כך --settings, ואז הגדרות המשתמש. שדות משני מקומות אינם מתמזגים. למשל, כש---settings מגדיר spellcheck, ערך language בהגדרות המשתמש אינו משפיע.

{
  "spellcheck": { "enabled": true }
}

להפעלה לסשן אחד שומרים את אותו JSON ומריצים claude --settings spellcheck.json. בהגדרות מנוהלות אותה צורה חלה על כל מי שמקבל אותן, והמשתמש אינו יכול לכבות.

כדי לוודא שהבדיקה פעילה מקלידים מילה שגויה ורווח. כיבוי: enabled ל-false באותו מקום, או מסירים את spellcheck.

{
  "spellcheck": {
    "enabled": true,
    "checker": "hunspell",
    "language": "en_GB",
    "color": "yellow"
  }
}

אחרי השהיה קצרה בהקלדה, קלוד קוד מסמן מילים שהמילון אינו מכיר. המילה שעדיין מקלידים נשארת בלי סימון עד שעוברים אותה, והטקסט עצמו אינו משתנה. דילוג על טקסט שנראה כמו קוד:

• פקודות כמו /help, אזכורי @, כתובות URL, נתיבי קבצים, ודגלים כמו --verbose.
• מילים עם ספרות, קו תחתון, או אות גדולה אחרי האות הראשונה, וטקסט בתוך גרשיים הפוכים.

יש דילוג גם על טקסט בסינית, יפנית, קוריאנית, תאית, לאו, חמר ומיאנמר. אין לקלוד קוד רשימת מילים משלו: מילה שגויה כשהבודק אומר שהיא שגויה. כדי להפסיק סימון מוסיפים את המילה למילון האישי של הבודק, לפי התיעוד שלו, ומפעילים מחדש את קלוד קוד.

אין סימון כשקלוד קוד אינו מצליח להחזיק בודק רץ:

• אין בודק מותקן, או שהבודק שצוין ב-checker חסר.
• הבודק נכשל פעמיים ברצף, בהפעלה או בהמשך הסשן. אחרי הכישלון הראשון יש הפעלה מחדש, ואחרי השני הבדיקה נעצרת עד שמפעילים מחדש את קלוד קוד.
• הבודק לוקח יותר מ-15 שניות לענות, שלוש פעמים. בכל פעם המילים שהמתינו נשארות בלי סימון. אחרי הפעם השלישית הבדיקה נעצרת עד הפעלה מחדש.

כדי לראות מה קרה מפעילים claude --debug עם בדיקת איות דולקת, מקלידים מילה, ומחפשים שורות [spellcheck] ביומן ~/.claude/debug/<session-id>.txt. שורה אחת מציינת את התוכנית שהופעלה, או את התוכניות שחיפשו ולא נמצאו. שורות מאוחרות יותר אומרות למה הבדיקה נעצרה. שגיאת מילון חסר שם אומרת שאין מילון לערך language, או שאין מילון ברירת המחדל כש-language אינו מוגדר. מתקינים מילון, או מגדירים language למילון שכבר יש.

#תווים בלתי נראים בהנחיה

טקסט שהודבק יכול לכלול תווי יוניקוד שהטרמינל מצייר ככלום, כמו תווי תג, בקרות כיוון, ורווחים ברוחב אפס, כך שההנחיה יכולה להכיל טקסט שלא רואים. כדי שטקסט מועתק לא יישא הוראות שהטרמינל לא מצייר, בלחיצת Enter, לפני השליחה, קלוד קוד מסיר את התווים האלה מההנחיה וגם מתוכן של הפניית טקסט מודבק מקופלת שההנחיה כוללת. נשמרים מחברים שכותבים בפרסית ובכתב הודי, ובוררים בתוך רצפי אמוג'י.

אם הוסר משהו, אותו Enter אינו שולח. ההנחיה המנוקה חוזרת לתיבה עם הודעה כמו Removed 3 invisible characters · review and press Enter to send, ו-Enter נוסף שולח את הטקסט כפי שהוא מוצג.

בהנחיה משורת הפקודה, כמו claude "fix the login bug", אין המתנה ל-Enter שני: התווים מוסרים, מוצגת הודעה, וההנחיה המנוקה נשלחת. אם ההנחיה המנוקה הייתה מתחילה ב-/, קלוד קוד שם אותה בתיבה לבדיקה ולשליחה.

#שאלות צד עם /btw

/btw שואל שאלה על העבודה הנוכחית בלי להוסיף אותה להיסטוריית השיחה.

/btw what was the name of that config file again?

התשובה מגיעה ממה שכבר בשיחה: ההודעות שלכם, התשובות, ותוצאות הכלים שנאספו. אפשר לשאול על קוד שקלוד כבר קרא, על החלטות מוקדמות, או על כל דבר אחר מהסשן. שאלה צדדית מאוחרת רואה גם שאלות צד קודמות: קלוד קוד מנגן מחדש את 20 החילופים החדשים ביותר בכל שאלה, עד שמנקים אותם. השאלה והתשובה אינן נכנסות להיסטוריית השיחה. בטרמינל הן מופיעות בשכבת על שאפשר לסגור. השרשור נשמר בזיכרון: x מנקה חילופים קודמים, והוא נעלם ביציאה מקלוד קוד.

בחלונית הצ'אט של הרחבת VS Code, /btw פותח חלונית, ושאלות המשך נשאלות בתוכה. השרשור של החלונית שורד טעינה מחדש של החלון, לפי לוח השמירה שמתואר בעמוד ההרחבה. צריך הרחבה מגרסה v2.1.227 ומעלה. בגרסאות הרחבה קודמות אין /btw.

• אפשר להריץ /btw גם בזמן שקלוד מעבד תשובה. השאלה רצה בנפרד ואינה קוטעת את הסיבוב הראשי. היא רואה את כל מה שבשיחה עד כה, חוץ מהתשובה שקלוד עדיין כותב.
• אין גישה לכלים: אי אפשר לקרוא קבצים, להריץ פקודות או לחפש. אם קלוד בכל זאת כותב קריאות כלים כטקסט, התשובה מסתיימת בהערה ששום דבר לא בוצע.
• בשכבת העל יש תשובה אחת. כדי להמשיך את השרשור שואלים עוד /btw. כדי להמשיך עם כלים מלאים בסשן מקומי, לוחצים f ומפצלים את השאלה ואת התשובה לסוכן משנה ברקע.
• כשמטמון ההנחיה של השיחה חם, העלות שמעבר לתשובה עצמה קטנה.

חמש שאלות הצד החדשות הקודמות מופיעות כרשימה עמומה מעל התשובה הנוכחית, עם ספירה של ישנות יותר. הן נשארות מחוץ להיסטוריית השיחה.

כדי לחזור לשכבה אחרי שסגרתם אותה, מריצים /btw בלי שאלה. השכבה נפתחת על החילוף האחרון.

בסשן רקע מחובר, Left מנתק וחוזר לתצוגת הסוכנים, גם בזמן שהתשובה עדיין מגיעה. שאלת הצד ממשיכה לרוץ. בחיבור הבא לסשן השכבה נפתחת עם השאלה, או עם התשובה. לפני גרסה v2.1.257, Left לא ניתק שם.

/btw רואה את כל השיחה, או את תמליל סוכן המשנה שפתוח, ובלי כלים. לסוכן משנה יש כלים, והוא מתחיל מההנחיה שהוא מקבל. פיצול מתחיל מעותק של השיחה הזו. משתמשים ב-/btw כדי לשאול על מה שקלוד כבר יודע מהסשן הזה, ובסוכן משנה כדי לברר משהו חדש.

#שאלת /btw על סוכן משנה

כשתמליל של סוכן משנה פתוח, קלוד עונה על /btw מהתמליל הזה במקום מהשיחה הראשית, כך שאפשר לשאול מה סוכן המשנה עשה. /btw מאוחר יותר מאותו תמליל רואה רק את שאלות הצד שנשאלו ממנו. דורש גרסה v2.1.314 ומעלה.

מתמליל של חבר בצוות סוכנים, קלוד עונה מהשיחה הראשית.

#סיכום סשן

כשחוזרים לטרמינל אחרי הפסקה, קלוד קוד מציג שורת סיכום אחת של מה שקרה בסשן. הסיכום נוצר ברקע פעם אחת, אחרי שלפחות שלוש דקות עברו מהסיבוב האחרון שהושלם והטרמינל אינו בפוקוס, כך שהוא מוכן כשחוזרים. סיכום מופיע רק אחרי לפחות שלושה סיבובים, ולא פעמיים ברצף.

/recap מייצר סיכום לפי בקשה, ורק כשמבקשים אותו בעצמכם. אם הוא מגיע בהודעה שהועברה מ-Slack, מ-Teams או משרשור פרויקט, מתקבלת הודעה במקום סיכום. אותו דבר כש-/recap מגיע בהנחיה ששלחה משימה מתוזמנת בענן.

סיכום סשן פעיל כברירת מחדל בכל מסלול וספק. כיבוי הסיכום האוטומטי: ב-/config מכבים את Session recap. הסיכום האוטומטי אינו מופיע במצב לא אינטראקטיבי. גם סיכום אוטומטי וגם פלט /recap מוגבלים ל-400 תווים.

#המתנה לאיפוס מגבלת שימוש

כשמגבלת שימוש של claude.ai עוצרת את קלוד באמצע משימה, קלוד קוד מחכה בסשן הפתוח וממשיך את המשימה בעצמו אחרי האיפוס. המשך אוטומטי פעיל כברירת מחדל בסשנים אינטראקטיביים שמחוברים עם מנוי claude.ai. דורש גרסה v2.1.234 ומעלה.

בזמן ההמתנה, השורות בתחתית הסשן מראות מתי המגבלה מתאפסת ומתי קלוד ימשיך:

Usage limit reached · limit resets 3:45pm
Continuing automatically at 3:45pm · Esc to cancel

כל אחת מהשורות יכולה להמשיך אחרי המילים האלה, למשל קישור עזרה בראשונה או /usage-credits to continue now בשנייה. כשההמתנה מתחילה מעצמה, השיחה רושמת גם שורה Usage limit reached · continuing automatically at 3:45pm · esc to cancel.

משאירים את הסשן פתוח. מה שקורה תלוי בסיום ההמתנה:

• באיפוס: השורה השנייה משתנה ל-Continuing shortly · Esc to cancel. אחר כך מופיע בשיחה Usage limit reset · Continuing automatically, וקלוד קוד מבקש מקלוד להמשיך מהמקום שבו נעצר. ההודעה האחרונה אינה נשלחת שוב.
• אחרי שינה של המחשב: אם ישן יותר מכ-30 דקות והמגבלה התאפסה בזמן השינה, השורה הראשונה היא Your usage limit has reset והשנייה Press enter to continue. לוחצים Enter כדי להמשיך. אחרי שינה קצרה יותר, או שינה שהסתיימה לפני האיפוס, קלוד קוד ממשיך בעצמו.
• מוקדם: כשמסיימים להוסיף קרדיטי שימוש עם /usage-credits, מתחברים מחדש אחרי /upgrade, או מחליפים מודל עם /model במהלך ההמתנה, קלוד קוד בודק אם השימוש זמין שוב וממשיך מיד אם כן. אין בדיקה אחרי שדרוג או רכישה שנעשו בדפדפן בנפרד. תחת opusplan והגדרות מודל אחרות שמריצות מצב plan על מודל אחר, קלוד קוד מחכה לאיפוס.

המשימה שנמשכת רצה כמו כל סיבוב. קלוד קוד עדיין מבקש הרשאות כרגיל, ולכן המשימה יכולה לעצור על הנחיה בזמן שאתם לא ליד המסך. אם המגבלה נפגעת שוב, ההמתנה מתחילה מחדש. אחרי שלושה המשכים אוטומטיים, ההמשך האוטומטי נעצר ומופיעה ההודעה Automatic continue stopped after repeated usage-limit hits. מריצים /rate-limit-options כדי לבחור מה הלאה. כששולחים הנחיה נוספת, או בוחרים המתנה מהתפריט, הספירה מתחילה מחדש. ההמשך האוטומטי נעצר גם אחרי שלושה המשכים עבור /goal, או עבור משימה מתוזמנת ברמת הסשן, שרצה דרך כמה חלונות איפוס.

ביטול ההמתנה: Esc על הנחיה ריקה, או Ctrl+C, בזמן שהשורות מוצגות, או /rate-limit-options ובחירה ב-Don't continue automatically. קלוד קוד מאשר בשורה שמתחילה ב-Automatic continue cancelled.

אחרי ביטול, שום דבר אינו ממשיך עד ששולחים הנחיה, או עד שבוחרים שוב את השורה שמתחילה ב-Wait here, then continue automatically מתוך /rate-limit-options. קלוד קוד אינו מתחיל המתנה מעצמו שוב באותו חלון איפוס. חלון האיפוס הבא מתחיל נקי.

ההמתנה מסתיימת בלי להמשיך את המשימה גם במקרים האלה:

• שליחת הנחיה: קלוד קוד שולח את ההנחיה במקום לחכות. אם גם היא נתקלת במגבלה, היא נשארת בשיחה וההמתנה מתחילה שוב.
• יציאה מקלוד קוד: ההמתנה אינה מתחדשת בחידוש הסשן.
• השיחה מחליפה ידיים: /login לחשבון אחר, ניקוי או rewind, /resume לסשן אחר, /teleport, הפעלה מחדש עם /tui או /restart, או מסירת הסשן ל-Claude Desktop, לסשן רקע או לענן.
• ההגדרה נכבית, או שהאיפוס רחוק יותר מ-24 שעות: זה מסיים רק המתנה שקלוד קוד התחיל בעצמו. המתנה שנבחרה מ-/rate-limit-options ממשיכה בספירה לאחור.
• ההמשך חסום: hook של UserPromptSubmit שחוסם את הנחיית ההמשך, או כשל לפני שהיא מגיעה למודל. קלוד קוד מודיע שההמשך לא רץ. שולחים הנחיה כדי להמשיך.

קלוד קוד אינו מתחיל המתנה מעצמו במקרים האלה:

• סשנים של Remote Control ושל חבר בצוות סוכנים. אדם באותו טרמינל עדיין יכול להתחיל המתנה.
• איפוס שרחוק יותר מ-24 שעות. מגבלה שבועית יכולה להתאפס אחרי כמה ימים.
• מגבלה של Opus או Sonnet בזמן שמריצים מודל מחוץ למשפחה הזו. הסיבוב הבא עשוי שלא להיתקל במגבלה. opusplan והגדרות מודל אחרות שמריצות מצב plan על המשפחה המוגבלת אינם מקבלים את החריג הזה.

במקרים האלה, וגם כשההמשך האוטומטי כבוי, קלוד קוד פותח את תפריט אפשרויות מגבלת השימוש פעם אחת לכל חלון איפוס, כשפוגעים במגבלה בטרמינל שלכם. בוחרים את השורה שמתחילה ב-Wait here, then continue automatically. בסשן Remote Control או חבר בצוות סוכנים מריצים /rate-limit-options בעצמכם.

ההמתנה אינה מוצעת בכלל במקרים האלה:

• סשני רקע והרצות -p.
• מפתחות API, ספקי ענן, וחיוב לפי שימוש: שם אין איפוס שמחכים לו.
• שער LLM בלי התחברות claude.ai שמורה. ההמתנה מוצעת רק כשההתחברות השמורה של claude.ai היא האישור הפעיל.

כיבוי: ב-/config מכבים את Continue automatically at usage limit, או מגדירים autoContinueAtUsageLimit ל-false בהגדרות המשתמש. גם /config autoContinueAtUsageLimit=false עובד, כולל עם -p, אבל צורת key=value אינה יכולה להדליק את ההגדרה בחזרה, כי היא מעניקה הרצה בלי השגחה. אילו קבצי הגדרות נקראים למפתח הזה מתואר בתיעוד ההגדרות.

#סטטוס בקשת משיכה

בענף עם בקשת משיכה פתוחה, קלוד קוד מציג בפוטר קישור שאפשר ללחוץ עליו, למשל "PR #446". קו תחתון צבעוני מציג את מצב הסקירה:

התג נעלם אחרי מיזוג או סגירה. Cmd+click ב-macOS, או Ctrl+click ב-Windows וב-Linux, פותח את בקשת המשיכה בדפדפן.

הסטטוס מתרענן ברגע ש-git push, או פקודת gh pr שמשנה את בקשת המשיכה כמו gh pr create או gh pr merge, מצליחים בסשן.

התג מצויר כהיפר-קישור גם כשקלוד קוד אינו מזהה תמיכה בהיפר-קישורים, מצב נפוץ מעל SSH או ב-tmux. FORCE_HYPERLINK=0 מצייר את התג כטקסט רגיל.

כשמגדירים CLAUDE_CODE_DISABLE_NONESSENTIAL_TRAFFIC, קלוד קוד אינו בודק סטטוס של בקשת משיכה או של בקשת מיזוג.

סטטוס PR למאגרי GitHub צריך אסימון GitHub. קלוד קוד מוצא אותו לפי מארח ה-remote:

• github.com: GH_TOKEN או GITHUB_TOKEN, או האסימון שנשמר ב-gh auth login. בלי אסימון, אם gh אינו מותקן הפוטר מציג install gh for PR status, ואם הוא מותקן: gh auth login for PR status.
• מארח GitHub Enterprise שמוגדר כ-GH_HOST: GH_ENTERPRISE_TOKEN או GITHUB_ENTERPRISE_TOKEN, או האסימון של gh auth login --hostname <host>. בלי אסימון מוצגות אותן רמזים.
• כל מארח GitHub אחר: האסימון של gh auth login --hostname <host>. בלי אסימון אין תג ואין רמז.

#בקשות מיזוג ב-GitLab

בענף עם בקשת מיזוג פתוחה ב-GitLab, קלוד קוד מציג באותו חריץ בפוטר תג MR !N שאפשר ללחוץ עליו. !N הוא התחביר של GitLab למספר בקשת המיזוג. צבע הקו:

• ירוק: GitLab מדווח שהבקשה ניתנת למיזוג.
• צהוב: כל מצב פתוח אחר.
• אפור: טיוטה.

התג נעלם אחרי מיזוג או סגירה. הוא מתרענן ברגע ש-git push, או פקודת glab mr שמשנה את הבקשה כמו glab mr create או glab mr merge, מצליחים בסשן.

כדי לקבל את התג צריך קלוד קוד מגרסה v2.1.234 ומעלה, remote שמצביע על מארח GitLab (gitlab.com או שרת עצמי), ואת glab ב-PATH אחרי glab auth login.

קלוד קוד מתעלם ממשתני האסימון של glab, כמו GITLAB_TOKEN, בבדיקת הסטטוס, ולכן אסימון שיוצא בלבד אינו נותן תג. החיפוש של glab ושל ההתחברות נעשה פעם אחת בסשן, אז מפעילים מחדש את קלוד קוד אחרי התקנת glab או אחרי glab auth login.

#קישורי אזכור של issue

כשקלוד מזכיר issue בצורה owner/repo#123, אפשר ללחוץ על האזכור אם הטרמינל תומך בהיפר-קישורים. אם קלוד קוד אינו מזהה תמיכה, FORCE_HYPERLINK=1 מדליק את הקישורים, ו-FORCE_HYPERLINK=0 משאיר את האזכורים כטקסט רגיל.

קישור נוצר רק לצורה הדו-חלקית owner/repo#123. נשארים טקסט רגיל:

• #123 בלי בעלים ומאגר.
• נתיב GitLab מקונן כמו group/subgroup/project#123.
• אזכור בתוך קטע קוד או בלוק קוד.
• אזכור בתשובה שארוכה מכ-1,000 שורות או 100,000 תווים.

הקישור נבנה למארח של המאגר שקלוד קוד מזהה מה-remote של git, לא למאגר שכתוב באזכור:

כל קיצורי המקלדת וכל הפעולות שניתן למפות.